סדר היום, כוונת עלינו וסדר הלימוד אחר התפלה א׳

1
ויאמר עלינו לשבח וצריך לאומרו מעומד עלינו בגי' ומעומד וצריך לאומרו בכוונה גדולה ויש בו כמה סודות ורמזים וכחו גדול ויש מדקדקין שאומרים אותו בכל יום ז' פעמים בין ביום בין בלילה ז"פ ביושר וז"פ למפרע פעם ישר ופעם למפרע שמתחילין עוד אין מתחת הארץ ועל וכו' ויהושע תיקן זה השבח הגדול כשכבש את יריחו ואמרו ז"פ ישר והפוך ובו הפיל ז' חומות שהיו ליריחו והוא מסוגל לכל דבר וענין מצרה וצוקה שלא תבא ולא תהיה לומר אותו ישר והפוך. ושם יהושע רמז בו בתחלת ענינים ומרוב ענותנותו לא רמז שמו שלם כי אם הושע ולא חתמו כסדרו אלא למפרע באופן זה ע של עלינו ש שלא שמנו ו ואנחנו משתחוים כו' ה הוא אלהינו וכו' וצריך לכוין בו קבלת עול מלכות שמים ויחודו ואלהותו וכמו שיש בפסוק שמע ישראל ע' רבתי וד' רבתי ע של שמע ד של אחד לרמוז שצריך להעיד על יחודו ית' וית'. כן רמוז בשבח הזה שמתחיל בעי"ן ומסיים בדלי"ת עלינו לשבח וכו' אין עוד ואח"כ יאמר על כן נקוה לך ה' אלהינו שהוא מענין מלכיות להמליך יוצרנו עלינו והוא קרוב לשבח שבעלינו לשבח ורמוזה בו ג"כ ע"ד שמתחיל בעי"ן על כן כו' ומסיים בדלי"ת ולעולמי עד תמלוך בכבוד ורמוז בתחילת תיבותיו ע' כ' ן' על כן נקוה ואפשר שהוא כשהצדיק עליו את הדין וידע שחטא ואמר בתפלתו שמהרה יעביר גלולים מן הארץ להפנות אליך כל רשעי ארץ והענין הוא שיסיר לב האבן מבשרנו אשר הוא מתענו ומכשילנו מעבודת האל ית' וית' ויבא זמן שכולם יכירו וידעו את ה' ומלאה הארץ דעה את ה' ויתן בנו לב בשר שלא נשוב עוד לכסלה ולמכשול עון וקבל עליו עול מלכות שמים קודם מיתתו ולכן אמר לו יהושע שבאותה מיתה נתכפרו כל עונותיו וזכה לעוה"ב כדכתיב יעכרך ה' היום הזה היום הזה אתה עכור ואין אתה עכור לעוה"ב אח"כ ישהא מעט קודם שיצא: